תרגומון ארמית · מילים ומשפטים
הדביקו משפט בארמית וקבלו פירוק מילה-מילה עם כל האפשרויות — ובלי המצאות: מה שאין במילון מסומן ככזה.
| תחילית | משמעות | דוגמה |
|---|---|---|
| דְּ־ | ש… / של | דְּאָמַר = שאמר |
| וְ־ | ו החיבור | וְאָמַר = ואמר |
| בְּ־ | ב־ | בְּבֵיתָא = בבית |
| כְּ־ | כ־, כמו | כְּמַאן = כמי ש… |
| לְ־ | ל־, את | לְמֵימַר = לומר |
| מִ־ / מֵ־ | מ־ | מִלְּתָא = מהדבר |
העברית מיידעת בתחילת המילה (הַמֶּלֶךְ); הארמית — בסופה, באות א׳. מַלְכָּא = המלך, בֵּיתָא = הבית, אַתְרָא = המקום. בארמית מאוחרת ה־א׳ נשחקה ולעיתים כבר אינה מיידעת ממש.
| ארמית | עברית | הערה |
|---|---|---|
| מַלְכִין | מלכים | זכר, נפרד |
| מַלְכַיָּא | המלכים | זכר, מיודע |
| רַבָּנָן | חכמים | נפוץ מאוד בתלמוד |
| נְשִׁין | נשים |
| סופית | עברית | דוגמה |
|---|---|---|
| ־יה | שלו | שְׁמֵיהּ = שמו |
| ־ך | שלך | בְּרָךְ = בנך |
| ־ן / ־נא | שלנו | מָרַנָא = אדוננו |
| ־הון | שלהם | בְּהוֹן = בהם |
שורש זהה, עיצור אחר. הכלי משתמש בכללים האלה רק כדי להציע השערה מסומנת כשמילה אינה במילון — ואף פעם לא בטיוטה.
| עברית | ארמית | דוגמה |
|---|---|---|
| ה׳ | א׳ | הָדָר → אֲדַר |
| שׁ׳ | ת׳ | שָׁלוֹשׁ → תְּלָת |
| צ׳ | ע׳ | אֶרֶץ → אַרְעָא |
| צ׳ | ק׳ | קַיִץ → קַיְטָא |
| ז׳ | ד׳ | זָהָב → דַּהֲבָא |