שבת

קִדּוּשׁ לְשַׁבָּת

קידוש לשבת — קידוש הלילה (וַיְכֻלּוּ וברכת הקידוש) וקידוש היום (קידושא רבא). מנוקד; משותף לנוסחים, עם ציון וריאציות.

טקסט לימוד. יש לאמת מול הסידור המודפס ולנהוג כמנהג הקהילה. יש הבדלי תיבות וניקוד קלים בין הנוסחים; היכן שנבדלים — צוין.
גודל טקסט

אקידוש ליל שבת · וַיְכֻלּוּ

עומדים (כמנהג), אוחזים את הכוס ביד ימין, ואומרים בלחש "יוֹם הַשִּׁשִּׁי" ואז בקול מ"וַיְכֻלּוּ" (רבים פותחים מ"יוֹם הַשִּׁשִּׁי"):

יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.

בברכת היין

סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי. (והמסובים: לְחַיִּים) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

גברכת הקידוש

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.

יושבים ושותים מלוא לוגמיו מן היין, ומשקים את המסובים. אחר כך נוטלים ידיים ל"הַמּוֹצִיא" על שתי כיכרות הלחם.

דקידוש היום · קידושא רבא

לפני סעודת שחרית של שבת. המנהגים חלוקים אילו פסוקים מקדימים; להלן סדר נפוץ. ואז ברכת היין:

וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיְיָ אֱלֹהֶיךָ, לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. עַל כֵּן בֵּרַךְ יְיָ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.

סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי. (והמסובים: לְחַיִּים) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

אם מקדשים על משקה אחר (חמר מדינה) — מברכים "שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ".

ההבדלי נוסחים

ליל שבת: רוב הנוסחים פותחים בלחש "יוֹם הַשִּׁשִּׁי" (סוף הפסוק בבראשית) ואז "וַיְכֻלּוּ". נוסח תימן בלדי — כסדר תכלאל הרמב"ם.
קידוש היום: הפסוקים המקדימים משתנים לפי מנהג — אשכנז נוהגים לפתוח ב"אִם תָּשִׁיב... וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג" עם "וְשָׁמְרוּ"; ספרדים ותימן ב"וְשָׁמְרוּ" ו"זָכוֹר... עַל כֵּן". העיקר הוא ברכת "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן".
סברי: יש אומרים "סַבְרִי מָרָנָן" ויש "סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי". המסובים עונים "לְחַיִּים".