פָּסוּק לַשֵּׁם
נוהגים לומר בסוף תפילת העמידה, קודם "יִהְיוּ לְרָצוֹן", פסוק
שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה שלו — סימן וזיכרון
לשם בשעת התפילה.
המנהג ומקורותיו נזכרים בספרי המוסר והקבלה; יש מי שאומר ויש מי
שאינו נוהג כן, ואין בזה חובה. הפסוקים מן התנ״ך המלא, מקרא על פי
המסורה.