תְּפִלִּין

אשתי מצוות, לא אחת

נקודת המוצא שרוב האנשים מפספסים.

תפילין של יד ושל ראש הם שתי מצוות. הרמב״ם וכל מוני המצוות מנו אותן כשתי מצוות עשה. וכך שנינו בריש פרק ״התכלת״: תפילין של יד אינה מעכבת של ראש, ושל ראש אינה מעכבת של יד. ערוך השולחן, הלכות תפילין

המשמעות המעשית: אם יש לך רק אחת מהן, או שאחת נפסלה — אתה מניח את השנייה ומברך. אל תוותר על שתיהן בגלל אחת.

סדר הפרשיות לשיטת רש״י, המקובל להלכה בכל העדות: קדש לי כל בכור, והיה כי יביאך, שמע ישראל, והיה אם שמוע — כמופיע בראש העמוד.

במה מעכב ומה מנהג

זו הטבלה המרכזית. אם טעית בעמודה השמאלית — עצור ותקן. אם בימנית — המשך, ותתקן בפעם הבאה.

מה שנהגו לכרוך כריכות כצורת שדי לא היה מנהג רבותינו, ולא מנהג הגאונים ז״ל, ולא מנהג אשכנז וצרפת ופרובינצא וקטלונא. ומספרד יצא מתוך חיבובם במצוות — ואינו מעכב. שו״ת התשב״ץ, חלק ג׳ סימן קי״ח

גמקום ההנחה

של יד — על השריר

המקור: מהפסוק ״וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה״ דרשו חז״ל ״יד כהה״ — היד החלשה. הקיבורת היא המקום בין בית השחי למרפק, כלומר שריר הזרוע. הבית מוטה מעט כלפי הלב, והקשר צמוד לבית.

של ראש — מעל קו השיער

הטעות הנפוצה ביותר. ״בין עיניך״ אינו בין העיניים: מהפסוק ״וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם״ למדו חכמים שהמקום הוא היכן שצומח שיער.

הכלל המעשי: כל הבית, כולו, חייב להיות מעל קו השיער המקורי — גם אם התקרחת — וממורכז מול אמצע הפנים. אפילו קצה אחד היורד למצח, והמצווה לא התקיימה.

דסדר ההנחה

1. טלית קודם. ״שמעלין בקודש״. ובנימוקי יוסף: ציצית תדירה יותר — נוהגת בחול ובשבת ויום טוב — ותדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם.
2. של יד לפני של ראש. אם פגע בשל ראש תחילה — צריך להעביר על אותה מצווה ולהניח של יד תחילה. ויש אומרים שאסור אפילו להוציא את של ראש מהתיק עד שתהא של יד מונחת.
3. ברך אחרי ההנחה, לפני ההידוק. ״מברכין עובר לעשייתן״, והקשירה היא העשייה. כלומר: הנח על הקיבורת ← ברך ← הדק. לא הפוך.
4. אל תפסיק בין השתיים. אסור להפסיק בדיבור. ואפילו שמע קדיש או קדושה — לא יענה, אלא שותק, שומע ומכוון. אם הפסיק, מברך על של ראש ״על מצות תפילין״.
5. הכריכות — כאן העדות נחלקות. לדעת השולחן ערוך, מיד לאחר קשירת של יד מניחים את של ראש. לדעת האריז״ל, שבע הכריכות סביב היד נעשות לפני הנחת של ראש.
6. חליצה — בסדר הפוך: של ראש קודם, ואחר כך של יד.

ההברכות — ההבדל המרכזי

נוסח הברכה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין.

וקשרים וכריכות — לפי עדה

חשוב: מבנה הקשר קובע את כיוון ההנחה. אם קנית תפילין של עדה אחרת, הכריכות פשוט לא ״יסתדרו״. בדוק איזה קשר יש לך.

קשר של ראש

קשר ולולאה של יד

כיוון הכריכות על הזרוע

שבע כריכות — שלמות או עם חצאים

צורת ״שדי״ ומנהגים ייחודיים

• תימן: קושרים צורת ד׳ על כף היד, ובאצבע האמה צורת ש׳ — יחד עם היו״ד שליד הבית נוצרת המילה ש-ד-י
• גאורגיה: יוצרים את האות שי״ן על כף היד
• חלק מקהילות עדות המזרח: לא נהגו לכרוך בצורת ש׳ כלל
• אשכנז: כריכה על הפרק האמצעי של האמה, ואז שתי כריכות על הפרק התחתון
• חב״ד: פעם אחת סביב בסיס כף היד, אחר כך הפרק התחתון, המשך לפרק האמצעי, וחזרה לפרק התחתון

זזמנים

זמן הנחתן בבוקר, משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ד׳ אמות ויכירנו. אסור להניח תפילין בלילה, שמא ישכחם ויישן בהם. שולחן ערוך אורח חיים סימן ל׳, א–ב

• תחילת הזמן (״משיכיר״): נהוג כ־50 דקות לפני הנץ. הרב משה פיינשטיין והרב צבי שכטר: 35–40 דקות בניו יורק. המספרים תלויים בקו רוחב — בדוק לוח לאזורך
• סוף הזמן: השקיעה. לאחר צאת הכוכבים אין להניח כלל, ״שלילה לאו זמן תפילין״
• כמה זמן להשאיר: שולחן ערוך ל״ז — מצוותן כל היום, אך מפני שצריכים גוף נקי נהגו שלא. ״ומכל מקום צריך כל אדם להיזהר להיותם עליו בשעת קריאת שמע ותפילה״
• אין מניחים: שבת, יום טוב, לילה

חליצה — מתי

• מנהג ישראל שלא לחלוץ עד לאחר קדושת ״ובא לציון״
• ביום שיש קריאת התורה — עד לאחר הכנסת ספר התורה
• בראש חודש — חולצים לפני מוסף
• תימן: בתענית ציבור מתעטפים בטלית ומניחים תפילין גם במנחה

חחול המועד — המחלוקת הגדולה

כאן ההבדל בין העדות הוא הכי חד, וגם הכי תלוי־גאוגרפיה.

וכן בני ספרד אין מניחין אותו, וכן בני אשכנז ספרד אין מניחין אותו. אך בני אשכנז מניחין אותו בחול המועד, וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו.

טתפילין דרבנו תם

המחלוקת היא בסדר הפרשיות. הבסיס להלכה: יש הסוברים שאין סדר ההנחה מעכב כלל מדאורייתא, אלא שמדרבנן התקינו שיעכב — ונחלקו רש״י ור״ת על איזה סדר חלה התקנה.

יחד או בזה אחר זה? אצל כל עדות הספרדים, מי שהניח גם ר״ת הניח את שני הזוגות יחדיו. בארץ ישראל, על פי רוב גם הספרדים מניחים אחד אחרי השני — בעקבות הגר״ע יוסף, שהתריע שאין להניחם יחד אם הם גדולים.

תפילין של עדה אחרת

מחלוקת ממשית. יש שכתבו שלכתחילה לא נכון, אבל אינו מעכב. ומנגד, מהר״מ ן׳ חביב ומהר״י מולכו כתבו שתפילין מכתב אשכנזי פסולים לספרדים ולהיפך, מפני שינוי צורת האותיות. הכרעה מעשית — שאל רב.

לגבי הקשר בלבד: אין צורך לקנות תפילין חדשות. אפשר לפנות למי שבקיא ולבקש לשנות את הקשר.

מקורות עיקריים שנסרקו: שולחן ערוך אורח חיים סימנים כ״ה–מ״ה עם הגהות הרמ״א · ערוך השולחן · שו״ת התשב״ץ ח״ג · בן איש חי · כף החיים · רביבים (הרב אליעזר מלמד) · פסקי הרב מרדכי אליהו · מכון התורה והארץ · אתרי מנהגי תימן (דעת, נצח ישראל).

← להלכות   ← מנהגי תימן והשוואת עדות   מצאתם טעות? דווחו לנו